Wedding Bells

So we got married...again. This is a story about bureaucracy, which ended up being a story about love. how cliche is that? 

we initially got married two years ago, in a beautiful wedding on the beach with some 300 guests, dinner, a party, the whole shebang. The problem was that we used an unorthodox rabbi, which in israel basically means we were not legally married. we meant to go abroad and have a civil service but we just did not get around to it and honestly, I did not mind my legal status as a bachelorette. 

Lately we realized that we have to be legally married in order to get some benefits, I will not bore you with the details. anyway we decided to have another ceremony, with an orthodox rabbi (who turned out to be anything but orthodox). we kept it simple this time- just the close family, a ceremony in the back yard and an early dinner - Italian wedding style.

it turned out to be a beautiful event. once I put on my dress and veil (see below) i felt like a bride again and i have to say there is something incredibly romantic about remarrying the man you love. the event was intimate and lovely and i was so much more relaxed than i was the first time!

naturally we took advantage of the situation and took some photos on the beach near our house, courtesy of our friend Arik. 

Now about my dress: the dress i wore to my first wedding was designed specially for me, it was gorgeous and it also cost me 30 (yes thirty!!) times as much as the H&M dress I wore here, which I think is outrageous. I simply love this pink dress and it felt very right not to wear white again. I wore the same shoes from my first wedding, put on some yellow nail polish and made the bouquet myself (plus designed the dinner table at the last minute). almost no costs at all. absolutely recommended to anyone who is looking for a small, low-budget family wedding at home. 

אז התחתנו...שוב. זה סיפור על בירוקרטיה שהפך לסיפור על אהבה. איזו קלישאה, אה? 

התחתנו לראשונה לפני שנתיים, בחתונה יפהפייה על הים, מול 300 אורחים, ארוחת ערב ומסיבה. בקיצור, כל החבילה. 

הבעיה הייתה שלקחנו רב רפורמי, מה שבעצם אומר שמבחינת הרשויות בישראל לא נחשבנו נשואים. התכנון היה לעשות טקס אזרחי בחו"ל אבל פשוט לא הגענו לזה והאמת היא שלא הפריע לי הסטטוס שלי כרווקה. 

לאחרונה הבנו שאנחנו חייבים להתחתן באופן רשמי על מנת לקבל כל מיני הטבות שאני לא אשעמם אתכם בנוגע לטיבן. 

לכן, החלטנו לערוך טקס "רבני" כדת וכדין עם רב אורתודוכסי (שהתברר כלא אורתודוכסי בכלל...). 

הפעם עשינו את זה צנוע - רק המשפחה הקרובה הוזמנה, עשינו את הטקס בחצר ולאחר מכן הייתה ארוחת ערב חלבית, סוג של חתונה איטלקית. 

בסופו של דבר זה היה ארוע מקסים; ברגע שלבשתי את השמלה וההינומה הרגשתי שוב כמו כלה ואני מוכרחה להודות שיש משהו רומנטי מאוד בלהגיד את הנדרים האלו שוב לגבר האהוב שלכן. זה היה מאורע אינטימי ונעים והייתי כל כך הרבה יותר רגועה מאשר בפעם הראשונה!

מן הסתם היינו חייבים לנצל את ההזדמנות כדי לצלם קצת אז קפצנו לחוף ליד הבית וחבר טוב שלנו, אריק צילם אותנו. 

ועכשיו בנוגע לשמלה שלי: השמלה שלבשתי בחתונה הראשונה שלי עוצבה במיוחד בשבילי; היא הייתה מהממת וגם עלתה פי 30 ממה שעלתה לי השמלהמ- H&M שלבשתי כאן. היום אני חושבת שזה שערורייתי לגמרי במיוחד בגלל שאני ממש אוהבת את השמלה הורודה החמודה הזו וזה הרגיש לי מאוד נכון לא ללבוש לבן הפעם. נעלתי את הנעליים מהחתונה הראשונה ושדרגתי את הלוק עם לק צהוב וזר שהכנתי בעצמי (פלוס עיצוב שולחן צהוב-ירוק שעשיתי ברגע האחרון). כל זה כמעט ללא עלויות. בסיכומו של עניין - מומלץ בחום לכל מי שמעוניינת לעשות חתונה קטנה ומשפחתית בתקציב נמוך במיוחד.